שפע של הזדמנויות חדשות
לא הצלחתי להרדם אתמול בלילה. אחרי שעתיים של התהפכויות במיטה, למרות שהייתי הרוגה מעייפות מכל השבוע, קמתי ועשיתי סיעור מוחין ולאסוף מידע על כל מיני רעיונות שהיו לי לסיכום שאני צריכה להגיש ביום רביעי הקרוב.
פשפשתי במסמכים שהדפסתי ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, והתחלתי לקרוא מאמרים והודעות שיצאו לתקשורת ולעתונות בעשר שנים האחרונות.
נתקלתי בהודעה שהביאה לי רעיון.
מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור: "בקזחסטאן קיימות שפע של הזדמנויות עסקיות עבור חברות מישראל" (17.5(" … לחצו להמשך הכתבה
ולעצלנים מבינכם, בקצרה 
במאי 2005 נפגשו בכיר ישראלי עם בכירים בקזחסטאן ודסקסו על אפשרות לעשות שיתוף פעולה בנושאי כלכלה ומסחר בין המדינות, ובעיקר כבלים, תקשורת לויינים וכדומה.
עם ובלי קשר התחלתי לכתוב מאמר ענייני של איזה 4,000 מילה על הנושא הבא:
למה רוב האנשים מחליטים להיות נאמנים רק לספק תקשורת אחד?
האם זוהי הדרך היחידה בה ניתן להתנהל, והאם זה בכלל משתלם?
(אסכם בקצרה כמה נקודות)
ספקי תקשורת, מגמות עיקריות בשוק ומסקנות
בלי להתאמץ ניתן לזכור את הזמנים בהם לחברת "בזק" לא הייתה תחרות באמת ממשית. ככל שתרבות האינטרנט התפתחה וגדלה עד כדי שגם הביקוש ליותר מידע זמין ולכן כיום יש מספר ספקי תקשורת. עידן הבחירה- עידן השפע. או האמנם?
חברות תקשורת מבקשות מאיתנו אינספור התחייבויות, הם יציעו קונסולת משחקים, לפטופ חדיש או "מבצע שפשוט אי אפשר לפספס!" והכל במרחק שיחת טלפון- בתמורה לנשמה שלנו. לפחות למשך של כ- 36 חודשים בלבד לא כולל מע"מ. שלא נדבר על הביטוח… J
כל אחד מאיתנו עבר חוויה לא נעימה כלשהיא עם ספק תקשורת כזה או אחר, כל מיני שטויות שמתגלות מתחת לפני השטח עטופות בחוסר מקצועיות. ישנן פעמים שפשוט נמאס מהספק, ואז מגיע החלק בו עוברת המחשבה "מה היה קורה אילו…", מה היה קורה אילו היינו מתנתקים מהם, הרי הדעה X על החברה הזו וY על החברה ההיא, ואינספור תירוצים המחזירים אותנו לאותה נקודת התחלה – הצרכן הקטן שמעדיף להשאר עם אותה חברה מעצלנות כזו או אחרת (בין אם זה חקר שוק קצר להצעות מספקי תקשורת שונות לראות מה הכי משתלם, יתרונות וחסרונות בכל אחת- החל מהכי קטנות, בין אם זה סדרות שאתם לא אוהבים בלווין או חברת הפלאפון שלכם שלא לשביעות רצונכם ועד למחירים וכו).
בגדול זה לא כמו עד לפני כמה שנים שהיה צריך לקבל רשיון ממשרד התקשורת, והייתה בלעדיות של שירותי תקשורת לחברות מסוימות בלבד. היום השוק הוא הרבה יותר תחרותי, משרד התקשורת מבין את וכבר פועל הרבה יותר מחודד במגזר העסקי.
מסקנה: תבדקו את האופציות שלכם: האם ניתן לעשות הצלבה בין כמה חברות? כמו למשל, האם אתם ממש חייבים את הדיל עם האינטרט והממיר או שיש מחיר משתלם יותר לחוד? עד כמה הדילים שלכם באמת "משתלמים" כפי שהוצגו לכם? הרי זה עוד עשר שקל לחשבון פה, עוד התחייבות עם אותיות קטנות שם – תחקרו איזה ספק הכי עונה לצרכים שלכם (אם אתם בעלי עסק, סטודנטים, חיילים, מדברים הרבה מחו"ל….) והכי חשוב – אל תפחדו להתנתק מספק תקשורת כשאתם לא מרוצים. רוב הסיכויים שהנציג/ה שתטפל בכם באותה השיחה תנסה לשנות את דעתכם רק בכדי שתשארו איתם. השארו מפוקסים, יש לכם שפע של הזמנויות לחסוך. תחשבו על זה ככה, חמש-עשרה שקל פה ושם יכפילו עצמם ותוציאו כספים שלא רציתם להוציא מלכתחילה כשבעצם היו לכם עוד אופציות…
יום הסטודנט
ידיד שלי בחיפה שלומד בטכניון הזמין אותי ליום הסטודנט, אחד המושקעים ששמעתי! באמת, רביעי וחמישי, 13-14/5 עם מלא הופעות, הדג נחש, אביב גפן, ברי סחרוף, ארי ברמן, אינפקטד מאשרום, שלום חנוך ועוד מלא…
יהיו כמה במות עם רחבות אלטרנטיב, רחבה של מוסיקת עולם, גם במה למגזר הערבי. ובכלל, עזבו את זה, יש אפטר פארטי בקאנטרי קלאב בקריית מוצקין. אני כל כך הולכת להיום שם.
לאתר הרשמי של יום הסטודנט של הטכניון- http://festival.asat.org.il/
מחיר הכרטיסים: 15 ש"ח לסטודנט חבר אס"ט ליום אחד, 20 ש"ח ליומיים. אורחים: 70 ש"ח ליום ו-120 ש"ח ליומיים.
ימי הסטודנטים פשוט משתפרים משנה לשנה, מזל שיש תחרות בין אוניברסיטאות/מכללות של יום הסטודנט הכי שווה. תאכל'ס, כמה פעמים יוצא שכל המוסיקאים האלה על במה אחת? אנשים תופסים קצת שכל ומבינים איזה פלח שוק יש להם בידיים, בגלל זה כמות ההשקעה היא הרבה יותר גדולה כיום.
ובפן קצת יותר אישי…
לילה לבן
אחרי משמרת קצרה בבית קפה (לקוחות שיגעו אותי היום), שיעור והרצאה החלטתי אחרי היום המפרך והגדוש בהתרוצצויות להשתחרר קצת. אחרי שעשיתי סדר פסח ונקיון בבית הרמתי טלפון ליסמין. יסמין היא מותק של בחורה וחברה טובה. היא בדיוק נפרדה מהחבר שלה אחרי שנה וחצי, והגיע הזמן באמת. הוא לקח אותה כמובן מאליו ואני לא אתפלא אם הוא עשה עוד דברים נוספים, אבל לא נכנס לזה. בקצרה, ידעתי שיסמין צריכה עידוד, שאני רוצה להתפרק וכל מה שהיה חסר, או יותר נכון מי שהייתה חסרה- שירי, שרק תנו לה סיבה והיא תרצה לדפוק את הראש ולחגוג במועדון כל הלילה.
אז התחלתי את הערב עם כמה חברות בביליארד. יש איזה בחור אחד, סטודנט למשפטים שפגשתי בלימה לימה שסימס לי שהוא מגיע עם כמה חבר'ה. התיישבנו אחר כך באיזה בית קפה ליד (תמיד מרגיש לי קצת מוזר כמלצרית לקבל שירות ממלצר אחר באופן מסוים חח), הזמנתי מקיאטו. הייתה ארומה מעולה לקפה, זה היה מקום שכונתי והמלצר לא ידע מאיפה הפולים. הייתה שם גם חבורה של ערסים שהתחילו איתנו. חבורת אסקימו לימון קראנו להם, ממש בנצי, יוד'לה ומומו. הצלחנו להוריד אותם. הם הגיעו, ולקחתי את החתיך למקום מבודד, השארתי את הבנות עם החברים שלו.
הוא היה מאוד ביישן. כאילו, יש קטעים שזה בסדר להיות ביישן, טבעי שתיקות מביכות (וגם כאלה שפחות מביכות), גם טבעי שמחפשים על מה לדבר, אבל זה- זה באמת כבר היה מוגזם. הרגשתי שאני צריכה להוציא ממנו בכוח כל מילה שיוצאת לו מהפה. אני יודעת שהבחור מעוניין, אבל זה קצת צפוי שאני לא אמשיך איתו. כבר אין בחורים נורמלים שאפשר לדבר איתם ולקחת אותם ברצינות, והאמת שכבר נמאס לקפוץ עם אנשים למיטה. ואם כבר מדברים על מיטה, קניתי מיטה חדשה לפני יומיים. חגגתי על ההנחות של כרטיס הסטודנט שלי באיקאה, מסתבר שיש מלא הנחות סטודנטים שלא ידעתי עליהם. בקיצור, יש באיקאה מבצע החודש, מבצעים על צעצועים, רהיטים, כמובן מזרנים ומצעים (קניתי סט מצעים לבן-ורוד בייבי) ועוד כל מיני שאני לא זוכרת כרגע… די חביב שם, אפשר תמיד לפני שיוצאים לקנות את העוגה שוודית שלהם. איזה כיף שמייבאים דברים כאלה לארץ!
סיימנו את הערב בהלנ'ס קלר, יסמין השיגה את המספר טלפון של המלצר החמוד. שירי התמזמזה עם אחד לא ברור (איך צחקנו עליה, הוא היה מוזר והיא סתם שיכורה עם תירוץ) ואני נותרתי על רחבת הריקודים מורעלת מוודקה רד-בול וקוסמופוליטן מבסוטה מהחיים.
טוב יקירים, יש לי איתי את הספר המצוין "התיאוריה האחרונה" של אלפרט מארק, שירי בארי ווייט לרקע ואני זזה לתפוס תנומה לפני השיעור, אחרי שבקושי ישנתי אתמול. אני משאירה אתכם עם שיר של הביטלס…
תגיות: הזדמנויות, סטודנטים, שפע
